פסק-דין בתיק ב"ל 28256-08-12

1.         בפניי ערעור על החלטה של ועדה רפואית לעררים מיום 24.6.2012 אשר קבעה כי נכותה המשוקללת של המערערת היא בשיעור 37% (יציבה).

2.         להלן עיקר טענות ב"כ המערערת :

א.        הוועדה לא נתנה את דעתה למצבה הרפואי של המערערת, ואף לא התייחסה לעובדה לפיה אין ביכולתה של המערערת לחזור למעגל עבודתה ואף לא לעבודה אחרת.

ב.         הוועדה לא התייחסה כלל לקביעות של ועדות קודמות אשר קבעו כי המערערת סובלת מאחוזי נכות רפואית גבוהים מאלה שהיא קבעה.

ג.         הוועדה לא התייחסה לטענות המערערת בתחום הקרדיולוגי ובתחום אף אוזן גרון.

ד.         הוועדה לא התייחסה לכל החומר הרפואי שעמד בפניה, לא הסבירה את ממצאיה ומסקנותיה, הסותרים לאמור בחומר הרפואי שהוגש מטעם המערערת.

ה.        הוועדה לא התייחסה לבעיות המערערת בתחום הראיות.

ו.          הוועדה הורידה את הנכות בתחום הקרדיאלי מ-25% ל-10% וכן הורידה את הנכות בגין יתר לחץ דם, על אף החמרת המצב של המערערת.

3.         להלן עיקר טענות ב"כ המשיב:

            א.        בעניין האורטופדי, קבעה הוועדה כי אין הגבלה בתנועות המערערת.

ב.         לעניין הנכות הלבבית, הוועדה ערכה בדיקה קלינית מקיפה ואין ספק שהיה שיפור במצבה ולכן, הקביעה של 10% נכות היא כדין.

ג.         עת מדובר בנכות כללית, ניתן להגיש בקשה לבדיקה מחדש כל שישה חודשים, והוועדה שדנה בעניין מוסמכת לתת כל החלטה החורגת מהחלטות קודמות, ואין חובה להזהיר את המערערת.

ד.         לא היו תלונות של המערערת בתחום אף אוזן גרון.

ה.        הקביעה בגין לחץ דם היא בהתאם לבדיקה, ודומה לנכות קודמת.

4.         דיון ומסקנות:

הוועדה הרפואית לעררים דנה בעקבות בקשה מטעם המערערת לבדיקה מחדש. במקרים כגון אלה הבדיקה של הוועדה היא עצמאית (ללא קשר לבדיקות קודמות) ולא הייתה חייבת הוועדה להזהיר את המערערת, שגם לפני כן לא הגיעה לסף הרפואי המזכה (לפי דברי ב"כ המערערת נקבעו לה 48% ומדובר בעקרת בית, שהסף הנדרש הוא 50%).

המערערת סובלת ממחלת F.M.F. והתלוננה על אבנים בכיס מרה, התקפים של כאבי בטן, שלשולים והקאות, וטענה שהיא מקבלת כדורי שינה בהמלצת רופא המשפחה.

הוועדה לא קבעה למערערת נכות פסיכיאטרית ועל כך אין טענה במסגרת הערעור.

הוועדה קבעה למערערת  10% בגין אבנים בכיס המרה, ואף בגין אותה קביעה אין טענות בערעור.